כלי הנגינה קודום הוא אחד מכלי ההקשה החשובים ביותר של המוזיקה הטורקית הקלאסית, ומוצאו באנטוליה. הקודום הוא מכלי הנגינה המרכזיים של המוזיקה המוולווית, לצד הנאי, הרבאב וההלילה (halile). בעבר נוגן כלי זה בדרך כלל בטקסים דתיים, ובמיוחד במוזיקת המהטר, שבה מילא תפקיד חשוב מאוד. ההיסטוריה של הקודום מושתתת על התרבות המוולווית. הקודום שימש לראשונה את המוולווים לנגינה בטקסים דתיים, ולאחר מכן התפתח. לקראת המאה העשרים תפס הקודום את מקומו במוזיקה הטורקית הקלאסית. כלי הנגינה קודום משמש במיוחד במוזיקה הטורקית הקלאסית ובמוזיקה הסופית.
הוא נוצר על ידי מתיחת עור גמל או עז על שני גופים דמויי קערה בגדלים שונים, המונחים זה לצד זה. מנגנים עליו במקלות עץ רכים או רכים-בינוניים הנקראים זחמה (zahme). שתי הקערות המרכיבות את הגוף עשויות נחושת מחושלת או עץ. לתופים הקטנים במבנה הקודום קוטר של כ-28–30 סנטימטרים וגובה של כ-16 סנטימטרים. תופים אלה הולכים וצרים כלפי מטה וצורתם דמוית חצי כדור. הסיבה לכך שגודלי שתי הקערות שונים זה מזה היא הפקת גוון שונה במהלך הנגינה. מתחת לגוף מניחים גלילים חלולים הנקראים סימיט (simit), כדי למנוע מהקודום לשנות את גוונו במגע עם הקרקע וכדי להעניק לנגן שיפוע שמקל על הנגינה. גוף המתכת של הקודום מכוסה בדרך כלל בעור, וכך נמנעים צלילים גבוהים חדים.