תוף אודו בינוני מאת DOYEK, דגם UDM2

קרמיקה
גודל בינוני
גבהי צליל שונים בהקשה על הגוף ומשך דעיכת הצליל
יצרן: DOYEK
משקל: 2 ק״ג
רוחב: 36.5 ס״מ
קוטר: 26 ס״מ
כולל תיק מרופד וטבעת שחורה

בכמה קהילות באפריקה, בהודו ובאיראן משמשים כדי חרס ככלי הקשה. כד החרס מפיק צליל הן מרטט הגוף והן מרטט האוויר שבתוכו. זהו אותו סוג כד ששימש באופן מסורתי לנשיאת מים ולאחסונם, אך שימש גם ככלי נגינה. למרות צורתו הפשוטה, אפשר לנגן בו מגוון רחב של מקצבים.

קוזה (איראן)
בבלוצ׳סתאן מנגנים בשני כדי קוזה לצד מגש מתכת. שילוב זה, המתואר ככלי ההקשה בעל הגוף הרוטט העתיק ביותר בבלוצ׳סתאן, נקרא Kuzak & Tal. במסורת Kuzak & Tal המתוארת כאן, הקוזה מלווה במגש. הנגן יכול לשנות את גובה הצליל באמצעות הוספת מים לכדי החרס.

הקוזה של כרמאן דמוי כישור וללא ידית. מייצרים אותו בגדלים קטנים וגדולים לליווי שירי עם. מאחר שתחתיתו אינה ישרה, הנגן משתמש במעמדים מיוחדים או מחזיק בו בידיים או ברגליים.

כד החרס הלבן נפוץ במחוז הורמוזגאן מאז ימי קדם. הכד, המכונה Jahleh, עגול וכדורי לחלוטין. בעת הנגינה, כף יד אחת מכה אנכית בצוואר הכד והיד השנייה בגופו. הצליל מהצוואר מלא ועבה, ואילו צליל הגוף יבש יחסית. שני משטחי הנגינה מפיקים צלילים מנוגדים. מנגנים ב־Jahleh ביחידות או בקבוצה, אך כל נגן משתמש בכד אחד בלבד בכל פעם. אין מוסיפים לו מים, מכיוון שאין צורך לשנות את גובה הצליל.

ניגריה (Udu)
המילה Udu פירושה גם אריות וגם שלום באיגובו (שבט בדרום-מזרח ניגריה) שפה.יש לו שמות שונים בניגריה, בהתאם לאזורים שבטיים ולטקסים שבהם הוא משמש: "Aber mbre" או "יכול לשחק" הוא השם שבדרך כלל נאסף אליו בשמות מוזיקליים ופריטים מקודשים אחרים הופכים בינוניים לרוחות, מסורתיות ואלים.

הודו (Ghatam)
בסנסקריט פירוש המילה Ghatam הוא כד. זהו אחד מכלי ההקשה העתיקים המשמשים במוזיקה הקרנאטית של דרום הודו. המקבילים שלו ברג׳סטאן נקראים madga ו־pani mataqa, כלומר כד מים. אף שצורתו דומה לכד חרס ביתי הודי רגיל, הוא נבנה במיוחד ככלי נגינה.
הנגן מקיש על המעטפת החיצונית של הגאטאם באצבעות, באגודלים, בכפות הידיים ובבסיסי כפות הידיים. הכלי מתאים גם לנגינת מקצבים מהירים.

נגני כלי הקשה משתמשים בכלי במסגרות מוזיקליות שונות. במוזיקה האיראנית המסורתית, הקוזה משתלב בשנים האחרונות בהרכבים ובשילובים מוזיקליים של להקות מודרניות, וכך צלילו נשמע לעיתים קרובות יותר.

לצד בוני קוזה במדינות שונות, גם אומנים איראנים החלו בשנים האחרונות לייצר גרסאות משלהם. בוני כלים בני זמננו ממשיכים לפתח כלי קוזה לנגני כלי הקשה ולמוזיקאים מתעניינים אחרים.